פרנציסקוס: יוסף, איש מהפריפריה, מלמד את הכנסייה להביט אל המהות.

אלסנדרו די בוסולו - הוותיקן

בהתבוננה מחדש על בית לחם ונצרת, חוזרת הכנסייה להביט "על מה שהעולם מתעלם ממנו בכוונה", על הפריפריה הגיאוגרפית והקיומית, ו"היכולת להבחין ולהעריך את המהותי", בלומדה זאת מיוסף הצדיק "לתת חשיבות למה שאחרים מאסו בו". האפיפיור פרנציסקוס מתחיל סדרת הוראה חדשה לקהל הרחב באולם פאולוס השישי ומקדיש אותו לאביו המאמץ של ישוע, פטרון הכנסייה האוניברסלית, שבזמן הזה "המאופיין במשבר עולמי" יכול להיות "תומך, מנחם ומדריך".

השנה מוקדשת ליוסף הצדיק ולאיגרת Patris corde

בשנה המיוחדת המוקדשת ליוסף הצדיק, 150 שנה לאחר הכרזתו כפטרון הכנסייה, ולאחר איגרת האפיפיור Patris corde (״עם לב האב״), האפיפיור מצביע מחדש על הדוגמה ועדות אישהּ של מרים, אליה מסור הוא מאוד עוד משחר נעוריו. במיסה בתחילת תפקידו כאפיפיור, דווקא בחגו של יוסף הצדיק, הקדיש פרנציסקוס את הדרשה לשליחותו לנצור את מרים, את ישוע ואת הכנסייה.

בטחונו הרב בהשגחת האלוהים

בשיעור הראשון בסידרה החדשה, מתעכב האפיפיור על הסביבה בה חי יוסף. משמעות שמו בעברית, הוא מזכיר, "יוסף ה'״", משאלה, ברכה המבוססת על אמון בהשגחת האלוהים "והכוונה במיוחד לפריון ולגידול ילדים". וזהו "היבט מהותי באישיותו של יוסף מנצרת".

הוא אדם מלא אמונה בהשגחה: הוא מאמין בהשגחת האלוהים, יש לו אמונה בהשגחת האלוהים. כל פעולה שלו המסופרת על ידי הבשורה מוכתבת על ידי הוודאות שהאלוהים "גורם לה לגדול", שאלוהים "מוסיף", כלומר, שהאלוהים מוסיף, מגדיל ומשלח קדימה את תוכנית הישועה שלו.

ובכך, מדגיש האפיפיור פרנציסקוס, יוסף מנצרת "דומה מאוד ליוסף ממצרים", בנם של יעקב ורחל, "אשר מעבד הופך לאדם השני בחשיבותו במצרים אחרי פרעה".

הדבר שנהיה בשר, ישוע, בוחר שני כפרים פריפריאלים

אבל את דמותו של יוסף אפשר להבין יותר מכל על ידי התבוננות בבית לחם ובנצרת. פירושו של בית לחם הוא "בית הלחם" בעברית, ואילו בערבית "בית הבשר", "כנראה בשל ריבוי עדרי הכבשים והעזים באזור". לאור סיפורו של ישוע, ממשיך האפיפיור, "רמיזות אלה ללחם ובשר מתייחסות לתעלומה האוכריסטית: ישוע הוא הלחם החי היורד מהשמיים". ובית לחם, אותה מגדיר הנביא מיכה כ"צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה" נבחרה על ידי בן האלוהים, כאשר נצרת היא המקום בו הדבר נהיה בשר, לא ירושלים. "שני כפרי פריפריה, רחוקים מכותרות החדשות וממרכזי הכח של התקופה". אולם ירושלים הייתה העיר האהובה על אדוני, "עיר הקודש", שנבחרה על ידי האלוהים לגור בה. זו הסיבה לכך, מבהיר פרנציסקוס, "הבחירה בבית לחם ונצרת אומרת לנו שהפריפריה והשוליים אהובים על האלוהים.״

ישוע לא נולד בירושלים, בחצר השילטון... לא: הוא נולד בכפר מרוחק וחי את חייו, עד גיל 30, באותו הכפר, בו עבד כנגר, כמו יוסף. עבור ישוע אהובות הפריפריות והשוליים.

ישוע מחפש את חוטאים, אלו העושים רע, ואלו הסובלים מהרע

אי התייחסות למציאות זו ברצינות, הוא ממשיך, "שקולה לאי התייחסות ברצינות לבשורה ולמעשיי האל, הממשיכה לבוא לידי ביטוי בפריפריה הגיאוגרפית והקיומית".

במיוחד, ישוע הולך לחפש את החוטאים, נכנס לבתיהם, מדבר איתם, קורא להם לחזור בתשובה. ישוע נינזף על כך: "אבל ראה, המורה הזה - אומרים בעלי התורה - אוכל עם החוטאים, הוא מתלכלך.״

הוא הולך לחפש חוטאים שעשו רע וגם הולך לחפש את אלו שלא עשו רע אבל סבלו ממנו, כמו החולים, הרעבים, העניים, האחרונים. ישוע הולך תמיד לעבר הפריפריות, לעבר הפריפריות. וזה נותן לנו כל כך הרבה ביטחון, נכון? כי אדוני יודע את הפריפריות שבליבנו״.

הכריזו על הבשורה החל מהפריפריות

מבחינה זו, מדגיש האפיפיור, "החברה של אז לא הייתה שונה מאוד משלנו. גם היום יש מרכז ופריפריה. והכנסייה יודעת שהיא נקראת לבשר את החדשות הטובות מהפריפריה". יוסף, הנגר מנצרת, "הסומך על תוכניתו של האלוהים עבור ארוסתו הצעירה ועבורו", מזכיר לכנסייה להסתכל על מה שהעולם מתעלם ממנו בכוונה.

הוא מזכיר לכל אחד מאיתנו להעריך את מה שאחרים מאסו בו. במובן זה, הוא באמת מורה למהות: הוא מזכיר לנו שמה ששווה באמת, לא מושך את תשומת הלב שלנו, אלא דורש הבחנה סבלנית על מנת להתגלות ולהיות מוערך. אנו מבקשים ממנו להתערב כדי שהכנסייה כולה תוכל לחיות מחדש את המבט הזה, את היכולת להבחין ולהעריך את המהותי. יוצאים מבית לחם, יוצאים מנצרת.

התפילה החדשה ליוסף הצדיק

האפיפיור פרנציסקוס מסיים במסר של תקווה המופנה "לכל הגברים והנשים שחיים בפריפריות הגיאוגרפיות הנשכחות ביותר של העולם או שחיים במצבים של קיום בשוליים". מי ייתן ותימצאו ביוסף הצדיק העד והמגן אליו תוכלו לשאת מבטכם".  כן נשא האפיפיור תפילה, ש"נכתבה בבית, אבל יוצאת מהלב", בעזרתה ניתן לפנות אל אישהּ של מרים.

"יוסף הצדיק, אתה ששמת מבטחך באלוהים בכל עת

 ועשית את בחירותיך תחת השגחתו,

למד אותנו לא לסמוך על הפרויקטים שלנו,

 אלא על תוכנית האהבה שלו. 

אתה שבאת מהפריפריות, סייע בעדנו להסיט את המבט

ולהעדיף את שהעולם משליך ומניח בשוליים.

נחם את אלו המרגישים בדידות

 ותמוך באלו הפועלים בשקט 

להגנת החיים וכבוד האדם.

אָמֵן"