האפיפיור: עמדו על המשמר והתפללו בכל עת

מאת כתב צוות חדשות הוותיקן

בעודו מתבונן על הבשורה ביום ראשון הראשון של תקופת הציפייה, המדברת אלינו על ביאת האדון באחרית הימים, האפיפיור פרנציסקוס אומר שאנו מוזמנים להיות מלאי תקווה כשהאדון בא להושיע מכיוון ש"אנו מחכים לו בשמחה", אפילו בעיצומן של תהפוכות החיים ותלאותיהן. האדון מזמין אותנו "לעמוד זקופים ולהרים את הראשים, כי הגאולה בפתח".

עמדו על המשמר בכל עת והתפללו

באותו הזמן, מכיר האפיפיור באתגר להישאר ממוקדים בגאולה כאשר אתגרים וסבל היום-יום יכולים להכריע אותנו. הוא נזכר בדברי ישוע שאסור לנו להירדם ו"לעמוד על המשמר בכל עת ולהתפלל". עמידה זו על המשמר היא היבט מרכזי בחיים הנוצריים, הוא ציין, והיא מחייבת שנהיה ערניים ונימנע מהסחות דעת ממה שבאמת חשוב בחיים. עמידה על המשמר פירושה לשמור על לבבותינו מלהפוך לעצלנים או להפוך ל"נוצרים ישנוניים" חסרי דינמיות ועוצמה רוחנית בתפילה. אנו יכולים ליפול לאדישות, הזהיר, ולהיות אדישים לכל חוץ ממה שנוח לנו.

עמדו על משמר לבבכם

עמידה על המשמר פירושה לא לתת לחיי היום-יום שלנו להפוך רק לשגרה, או עיסוק רק בדאגות העולם, המשיך האפיפיור ואמר, ועודד אותנו להרהר במה שמכביד על רוחנו וגורם לנו ליפול לעצלות, לבינוניות ולכניעה לחטאים המונעים ממני "להרים את ראשי". כן הציע שנבחן את המעמסות המכבידות על כתפי הסובבים אותנו ונשאל עצמנו האם או מודעים ועושים משהו בנדון. כל זה יעזור לנו להימנע מליפול לאדישות, דבר שהוא תיאר כרוח שלילית ש"לוכדת את הנשמה" ומוציאה ממנה את השמחה. כפי שאומר ספר משלי, "מִֽכָּל־מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ כִּֽי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים".

בוא האדון ישוע

"הסוד לעמידה על המשמר הוא התפילה", הדגיש האפיפיור באומרו, כי התפילה תמיד שומרת על מנורת ליבנו דולקת, מחזירה אותנו לאלוהים, מעוררת מחדש את הנשמה מתרדמה וממקדת אותה "במה שחשוב, בתכלית הקיום. ". לעולם אל לנו להזניח את התפילה, הוא הדגיש, וכדי להימנע מכך נוכל להתפלל מהלב, חזרה על תפילות קצרות. האפיפיור הציע שבמהלך הציפייה נעשה לעצמנו הרגל לומר "בוא האדון ישוע" במשך היום. הוא הזמין את כולם בכיכר פטרוס הקדוש לחזור על תפילתו זו שלוש פעמים.

בסיום הדרשה ביקש מהאם המבורכת ש"חיכתה לאדון בעמדה על המשמר" ללוות אותנו בדרך מיוחדת בתקופת הציפייה.

יש להגן על אנושיותם של המהגרים

לאחר התפילה נזכר האפיפיור במהגרים הרבים שנחשפו ל"סכנות חמורות ביותר" בימים אלו, ואמר שחש הוא עצב על מקרי המוות הרבים בתעלת למאנש (התעלה האנגלית), בים התיכון, ועל הגבול עם בלארוס. מחשבותינו נתונות גם לקורבנות הסחר, העינויים והנמכרים לעבדות. לכולם, האפיפיור מבטיח את תפילותיו ואת קרבתו, ולאחר מכן מודה לכל הארגונים העוסקים בנושא. לבסוף, קרא בנחרצות לדו-שיח למציאת פתרונות ה"מכבדים את האנושיות של האנשים האלה".