האפיפיור לקראת צום הארבעים: צאן לדרך חזרה אל אלוהים
עם תחילת צום הארבעים, האפיפיור ערך את טקס יום רביעי של האפר, שכולל את פיזור האפר על ראשי המאמינים. בדרשתו, האב הקדוש תיאר את צום הארבעים כמסע של תשובה לאלוהים וכהזדמנות להעמיק את אהבתנו לזולת. אלוהים, אמר האפיפיור, פונה לליבנו ולכל הווייתנו, מזמין אותנו אלינו. "הגיע הזמן לחשוב על הדרך שבה אנחנו צועדים", אמר, "למצוא את השביל שמוביל אותנו הביתה, לגלות מחדש את מערכת היחסים העמוקה עם אלוהים, שבו הכול תלוי".
מעבדות לחירות
האפיפיור קרא לנוצרים להתבונן ולערוך חשבון נפש, לחשוב על האופן שבו הם מנהלים את חייהם ועל המקום שלהם בדרך אל אלוהים. "המסע של צום הארבעים הוא יציאה מעבדות לחירות", אמר. ככל שהצום מתקדם, אנחנו מתפתים לשוב להרגלים והאשליות הישנים שלנו. אבל, אם נתבונן בדבר האלוהים נוכל לשוב ולגלות את הדרך מחדש, גם אם נפלנו אינספור פעמים.
לאב, לבן ולרוח הקודש
האפיפיור פרנציסקוס אמר שהצעד הראשון בצום הארבעים הוא השיבה לאב באמצעות קבלת המחילה בתקדיש הווידוי. "המחילה של האב היא זו שתמיד מעמידה אותנו על רגלינו", אמר. לאחר מכן, עלינו לשוב לישוע. בדומה למצורע ששב להודות לו, גם אנחנו "זקוקים לריפוי של ישוע. עלינו להציג בפניו את פצעינו ולומר: 'ישוע, אני נמצא בנוכחותך עם חטאי, עם ייסוריי. אתה הרופא. אתה יכול לשחרר אותי. רפא את ליבי'". לבסוף, לדברי האב הקדוש, עלינו לשוב לרוח הקדוש: האפר שמפוזר על ראשינו מזכיר לנו שאנחנו אפר. "אך אלוהים הפיח את רוחו על גבי האפר שלנו".
פיוס מעומק הלב
האב הקדוש המשיך וציין שהמסע שלנו חזרה לאלוהים אפשרי רק מכיוון שהוא "יצא למסע אלינו לפני כן". מכיוון שישוע קיבל על עצמו את חטאינו ואת מותנו, "המסע שלנו הוא בעצם כך שנרשה לו לאחוז בידינו". התגובה שלנו להצעה של אלוהים היא הפיוס מעומק הלב, "במעשים ובאורחות חיים שמביעים זאת".
מסע של אהבה
לבסוף, האב הקדוש הזכיר לנו שצום הארבעים הוא הזמן המתאים לצאת לדרך אל אלוהים, אבל גם אל הזולת. "צום הארבעים הוא מסע פנימה וגם החוצה לקראת הזולת.
גם אם ניפול אינספור פעמים, סיים, תמיד נוכל לפנות אל צלב המשיח, לראות את כל הכישלונות והריקנות שלנו בפצעיו. "בכך שננשק את הפצעים האלה, נבין ששם, בפצעים הכואבים ביותר של החיים, אלוהים מצפה לנו ברחמיו האינסופיים".
