האפיפיור בתפילת המלאך: התגברו על דעות קדומות והיו מעורבים בחיי הזולת

בדבריו על המקרא ליום א' האחרון (מרקוס א:45-40), האפיפיור דיבר על כך שהאדון התקרב אלינו, שבר כל מחסום ונגע בחיינו כדי לרפא אותם. בדבריו במהלך תפילת המלאך המסורתית של יום א' בכיכר פטרוס הקדוש שברומא, האב הקדוש שוחח על המפגש המפורסם בין ישוע לבין המצורע.

האפיפיור הזכיר למאמינים שמצורעים נחשבו לטמאים ועל פי חוקי התורה הודרו מהקהילה ומכל מערכת יחסים אנושית, חברתית או דתית. אבל, ישוע הרשה למצורע להתקרב אליו ואפילו הושיט אליו את ידו ונגע בו. "כך ישוע מקיים את הבשורה שהוא מכריז: אלוהים התקרב לחיינו. הוא התמלא רחמים ממר גורלה של האנושות הפצועה והגיע כדי לשבור כל מחסום שמונע מאתנו קשר עמו, עם הזולת ועם עצמנו", אמר.

שתי "השגות גבול"

האפיפיור הסביר שבסיפור הזה, כותב הבשורה מדגיש שתי "השגות גבול": "השגת הגבול הראשונה היא זו של המצורע", אמר, ש-"למרות הוראות התורה, יוצא מהבידוד שלו והוא לישוע". האב הקדוש הדגיש שצרעת נחשבה עונש משמיים, אך "הוא יכול היה לראות בישוע צד אחר של אלוהים: לא אל שמעניש, אלא אב החמלה והאהבה שמשחרר אותנו מהחטא ולעולם לא מדיר אותנו מרחמיו". לכן, המצורע ישוע לצאת מהבידוד שלו – הוא רואה בישוע אלוהים שמשתתף בכאבו.

"השגת הגבול השנייה היא זו של ישוע: למרות שהתורה אסרה על נגיעה במצורעים, הוא מתמלא רחמים, מושיט את ידוע ונוגע בו כדי לרפא אותו. הוא לא מגביל את עצמו למילים, אלא נוגע בו", הסביר. המגע האוהב, המשיך האפיפיור, משמעו "לכונן מערכת יחסים, לבוא לידי תקשורת, להיות מעורב בחייו של הזולת, אפילו עד לשותפות בפצעיו". במחווה הזו, אמר, ישוע מגלה לנו שאלוהים אל אדיש, הוא לא שומר על מרחק: "מרוב חמלה הוא מתקרב ונוגע בחיינו כדי לרפא אותם ברכות שלו". זהו, לדברי האפיפיור "הסגנון של אלוהים: קרבה, חמלה ורוך. זוהי השגת הגבול של אלוהים. במובן הזה – הוא משיג גבול רציני מאד".

לא לפחד מזיהומים

האפיפיור הזמין את המאמינים לשבור מחסומים ולהיות מעורבים בחייה של האחים והאחיות שלנו שסובלים מהדרה ודחייה. לדבריו, ישוע מספר לנו שאלוהים "הוא לא רעיון או אמונה מופשטת, אלא מי שמזהם את עצמו בפצעים האנושיים שלנו ולא מפחד לגעת בהם". האב הקדוש קרא לנוצרים לצאת אל מחוץ לעצמם, מחוץ לחישובים ולפחדים שמונעים מהם להתערב בסבלו של הזולת.

אדרבה, עלינו לבקש מהאדון את החדש לאזור אומץ ולצאת מהבידוד וההתמקדות-העצמית שלנו, לפתוח את ליבנו ל-"אהבה שיוצאת אל מחוץ למוסכמות, שמתגברת על דעות קדומות ועל הפחד להיות מעורבים בחייהם של אחרים".

"הבה נהיה, אם כן, משיגי גבול כמו השניים האלה: כמו המצורע וכמו ישוע".