האפיפיור בשיעור השבועי: יש להלל את אלוהים גם בזמנים הקשים
האפיפיור דיבר על המאמינים על תפילת ההלל במהלך קבלת הקהל השבועית שקיים ביום רביעי האחרון. נקודת המוצא לדיון הייתה "רגע מכריע" בחייו של ישוע". בראשית שליחותו, כשהוא כבר החל להכריז את מלכות האלוהית ולבצע ניסים ונפלאות, "שליחותו של המשבר עוברת משבר", אמר האב הקדוש. יוחנן המטביל מטיל בו ספק, וקהל שומעיו מפגין עוינות כלפי ישוע ובשורתו. אבל, "דווקא ברגע המאכזב הזה", אמר האפיפיור, "ישוע לא מעלה אל האב קינה, אלא מזמור שמחה ... בעיצומו של משבר, ישוע מברך את האב, הוא מהלל אותו".
אלוהים מהולל בעבור מי שהוא
ישוע מהלל את האב בעבור מי שהוא, הוא קורא אליו "אבי, אדון השמים והארץ". ישוע מכיר בכך שאביו הוא אדון היקום ומכיר בכך שאדון כל הבריאה הוא אביו. "ההלל בוקע מהתחושה שהוא בנו של אל עליון", אמר האפיפיור.
אלוהים מעדיף את הקטנים והחלשים
בתפילתו, ישוע מהלל את אלוהים על כך שהוא העדיף את הקטנים והחלשים. האב הקדוש הסביר שבמהלך שליחותו, ישוע ראה כיצד אלו שנחשבו "חכמים" ו-"מלומדים" הגיבו לדבריו בחשדנות, בעוד ה-"קטנים" פתחו את ליבם לבשורתו. "זהו אך ורק רצונו של האב", אמר פרנציסקוס, "וישוע שמח מכך. גם עלינו לשמוח ולהלל את אלוהים מכיוון שהענווים והפשוטים מקבלים את הבשורה".
תפילת ההלל של ישוע באותו "רגע שנראה כמו כשלון" מובילה אותנו לראות את כישלונותינו שלנו באור אחר, המשיך האב הקדוש. הוא הסביר שחשוב להלל את אלוהים דווקא "כשנראה שהרע מנצח ואין דרך לעצור אותו", לא בשביל אלוהים, אלא למעננו.
הלל בשעת משבר
האפיפיור ציטט את הקטכיזם של הכנסייה, שמכריז שתפילת ההלל "משתתפת בשמחה המבורכת של ברי-הלבב שאוהבים את אלוהים באמונה שלמה עוד בטרם ראו אותו בכבודו". באופן פרדוקסלי, אמר, לא רק בזמני שמחה, כשאנחנו מרגישים מבורכים, אלא בייחוד "ברגעים קשים" אנחנו נקראים להלל את האלוהים – כדי שבאמצעות ההלל והשבח לאלוהים נזכה "להביט מנקודת מבט חדשה, מאופק רחב יותר".
מופת הקדושים
בשיר ההלל שלו לבריאה, פרנציסקוס הקדוש מאסיזי מעניק דוגמה מצוינת להלל בשעת משבר. התפילה חוברה לקראת סוף חייו של פרנציסקוס, כשהוא התמודד עם קשיים רבים. אך, דווקא ברגע הזה, אמר האפיפיור, הקדוש "מהלל את אלוהים על הכול, על כל מתנות הבריאה, אפילו על המוות שהוא מכנה באופן לב 'אחות'".
לסיכום, אמר האפיפיור, מופת הקדושים מעיד על כך ש-"אנחנו יכולים להלל את אלוהים תמיד, בתקופות טובות ורעות כאחת, מכיוון שאלוהים הוא ידיד נאמן. זהו היסוד לכל הלל: אלוהים הוא ידיד נאמן ואהבתו לעולם לא מאכזבת".