האפיפיור בתפילת המלאך: הזהות העמוקה ביותר שלנו נמצאת בטבילה

לכבוד חג טבילת האדון, האפיפיור פרנציסקוס דיבר על תחילת פעילותו הפומבית של ישוע המשיח.

בדבר מספריית הוותיקן במהלך תפילת המלאך של יום ראשון, האב הקדוש ציין שלאחר חג ההתגלות, הליטורגיה של הכנסייה מדלגת על שלושים שנים, זמן "חבוי" שבמהלכו ישוע התגורר עם משפחתו, ציית להוריו, למד ועבד למחייתו. למעשה, כל ספרי הבשורה מספרים רק על שלוש השנים שבהן פעל בפומבי. מאלף, אמר, לשים לב לכך שהאדון בילה את רוב חיי עלי אדמות בשגרה רגילה ולא בולטת.

"זהו מסר ברור עבורנו – הוא מגלה לנו את גדולתם של חיי היומיום, את החשיבות שאלוהים מעניק לכל מחווה ורגע בחיים, גם לפשוטים ולנסתרים ביותר", אמר.

לאחר שלושים השנים הללו, המשיך, החלו חייו הציבוריים של ישוע בטבילה בנהר הירדן. לדבריו, הטבילה שיוחנן הטביל הייתה טקס חזרה בתשובה וכפרה: "היה זה אות של נכונות לשוב בתשובה, לבקש סליחה על חטאים. ישוע וודאי לא היה זקוק לכך".

האדון לא מושיע אותנו ממגדל השן שבמרומים

למרות שיוחנן המטביל ניסה לעצור אותו, האדון התעקש מכיוון שהוא רצה לשהות במחיצתם של חוטאים: "לכן, הוא נעמד עמם כתף אל שכם ופועל כמוהם. הוא טובל במי הנהר כדי להטמיע את עצמו לחלוטין באותו המצב שבו אנחנו נמצאים". אם כן, אמר האב הקדוש, כבר ביום הראשון של שליחותו הפומבית, ישוע מציג בפנינו מכין "הכרזת כוונות", מספר לנו ש-"הוא לא מציל אותנו מלמעלה, בהחלטה סמכותית או בכוח הזרוע, אלא בכך שהוא בא לפגוש אותנו ולשאת על גבו שלו את חטאינו". כך, לדבריו, אלוהים מנצח את הרוע, "בכך שהוא משפיל עצמו ואוחז בו".

האפיפיור שב והדגיש שזוהי גם הדרך שבה אנחנו יכולים לסייע לאחרים: "לא בכך שנשפוט, לא בכך שנציע מה לעשות, אלא בכך שנהיה קרובים, נחוש אמפתיה, נחלוק עמם את אהבת האלוהים". "הקרבה", שב והדגיש, "היא אופן פעולתנו של אלוהים עמנו!".

רוח הקודש

האפיפיור פרנציסקוס המשיך והסביר שלאחר הטבילה קורה דבר מופלא נוסף: "השמים נקרעים וסוף כל סוף – השילוש מתגלה". כפי שמרקוס מספר לנו, רוח הקודש יוקדת מהשמים בדמות יונה והאב אומר לישוע: "אַתָּה בְּנִי אֲהוּבִי, בְּךָ חָפַצְתִּי" (מרקוס א:11). אלוהים, הסביר האפיפיור, "מגלה את עצמו כשרחמיו מתגלים, מכיוון שאז אנחנו רואים את פניו".

האירוע מראה לנו שכשישוע הופך למשרתם של חוטאים ומורכז בנו של האב, "הוא משפיל את עצמו עד אלינו ואז הרוח נחה עליו".

האהבה קוראת לאהבה

"אהבה קוראת לאהבה", אמר האפיפיור, והדבר נכון גם לגבינו: "בכל מעשה של שירות, בכל פעולה של רחמים שאנחנו מבצעים, אלוהים מתגלה ומביט אל העולם". למעשה, עוד בטרם עשינו מעשה כלשהו, חיינו כפי שהם ספוגים ברחמים שניתנו לנו. כל זה קרה ביום הטבילה: "שם, הוטבלנו באהבת המשיח שמת וקם בעדנו. שם, קיבלנו את מתנת רוח הקודש. שם, האב אמר לכל אחד מאתנו, כפי שהוא גם אמר לישוע: "אתה בני אהובי".

רחמי האלוהים כה עצומים, המשיך, עד שאפילו אלו שאינם נטבלו מקבלים אותו ויכולים להישען על התחייה אם ליבם פתוח. גם אם עשינו טעויות רבות, סיכם, "אנחנו תמיד נשארים ילדיו האהובים של אלוהים. זוהי הזהות העמוקה ביותר שלנו. יהי רצון שגבירתנו, שאליה אנו עתה נושאים תפילה, תסייע לנו להעריך את הזהות שקיבלנו בטבילה, ששוכנת בבסיס אמונתנו וחיינו".

פניה לאחר התפילה

לאחר תפילת המלאך עצמה, האפיפיור קרא לפיוס ושלום בין הצדדים השונים בארצות הברית, לאחר המתקפה על הקונגרס האמריקני שאירעה ב-6 בינואר. הוא ציין שהוא מתפלל עבור נשמותיהם של חמשת ההורגים בתקרית.

תפילה למען כל התינוקות שייטבלו

לאחר מכן, האב הקדוש ציין שהשנה הוא לא יכול לערוך את טקס הטבילה המסורתי בקפה הסיסטינית, בשל מגבלות עבור ההתמודדות עם מגפת הקורונה. "אולם, ברצוני להבטיח להם את תפילותיי עבור הילדים, ההורים והסנדקים" שהיו אמורים להיות נוכחים בטקס. "אני מתפלל למען כל הילדים שנטבלים בתקופה זו: הם מקבלים את הזהות הנוצרית, את חסד המחילה והגאולה. יהי רצון שאלוהים יברך אותם!"

האב הקדוש סיים את דבריו בכך שהזכיר למאמינים שמחר הכנסייה שבה ל-"זמן הרגיל" בלוח השנה הליטורגי וקרא להם לא להתעייף מלקרוא לכוחה ולאורה של רוח הקודש. "זוהי אהבה שמשנה הכול", אמר, "כשעושים דברים רגילים באהבה, הם הופכים ליוצאים מן הכלל, ואם אנחנו פתוחים לרוח הקודש, הרוח תעניק השראה למחשבות ולפעולות שלנו ביומיום".