האפיפיור: העלאתה של מרים השמימה היא צעד גדול לאנושות

בדבריו לכבוד חג העלאת מרים הבתולה המבורכת השמימה, האפיפיור אמר למאמינים שמרים מלמדת אותנו שמטרת חיינו אינה השגת טובות גשמיות שחולפות ומתכלות, אלא השאיפה להגיע לביתנו השמימי והנצחי.

ביום שבת, האפיפיור הזמין את הנוצרים להודות ולשבח את אלוהים על החסד שהוא עשה בחיינו, כפי שמרים הודתה בשירה, שהפך מקור של שמחה למאמינים כולם. האפיפיור אמר את הדברים הללו במהלך תפילת המלאך לכבוד חג העלאת מרים הבתולה המבורכת השמימה.

עיקר האמונה הזה, שהוכרז על ידי האפיפיור פיוס השניים-עשר ב-1 בנובמבר 1950, טוען שמרים הבתולה "לאחר שהשלימה את מהלך חייה הארציים, נלקחה בגופה ובנפשה לכבוד השמיים". האב הקדוש אמר שהעלאתה של מרים זורחת "כאות לתקווה בטוחה ונחמה לעם האלוהים במהלך מסעם עליי אדמות", כפי שניסחה זאת מועצת הוותיקן השניה.

העלאה השמימה: אלוהים לא נותן לדבר להאבד

בדבריו לקהל מחלון משרדו שמעל לכיכר פטרוס הקדוש, האפיפיור אמר שהעלאתה של מרים שאנחנו מציינים היא אירוע משמעותי הרבה יותר מה"צעד הגדול לאנושות" שבצעידה על הירח. כשכף רגלה של הבתולה הצנועה מנצרת דרכה בגן עדן בגופה ובנפשה, אמר, היה זה באמת "צעד גדול לאנושות". כל זה, אמר, מעניק לנו תקווה ש"אנחנו יקרי ערך, שנועדנו לתחייה". "אלוהים לא מאפשר לגופנו להעלם אל הריק. עם אלוהים – דבר לא אובד!".

ענוותה של מרים מרוממת את אלוהים

האב הקדוש אמר שעצתה של מרים לנו, בניה, טמונה בשירה, ה"מגניפיקט" – "תרומם נפשי את ה'". "מרים 'מרוממת' את האדון, לא את בעיותיה – ולא היה לה מחסור בהן בזמנו", הסביר האפיפיור. מרים הופכת את אלוהים לגדולה של חייה, והוא הופך למקור שירתה. שמחתה נובעת "לא מהעדר בעיות, שמגיעות במוקדם או במאוחר, אלא מנוכחותו של אלוהים", מכיוון שהוא גדול ומביט אל השפלים. "אנחנו", הדגיש האפיפיור, "הן נקודות התורפה של אהבתו".

מרים, המשיך האב הקדוש, מכירה בקטנותה ומרוממת את "הגדולות" שהאדון עשה עבורה. היא מודה לו על מתנת החיים, למרות שהיא בתולה, היא בהריון ואלישבע גם היא, על אף זקנתה, מצפה לילד. האפיפיור אמר ש"האדון עושה נפלאות בקרב הענווים [...] שמפנים מקום לאלוהים בחייהם". עבור אותן הנפלאות מרים משבחת את אלוהים.

שכחת הטוב מכווצת את הלב

האפיפיור פרנציסקוס קרא לנו לשאול את עצמנו האם אנחנו, כמו מרים, משבחים את אלוהים ומודים לו עבור הגדולות שהוא עשה עמנו, עבור אהבתו, מחילתנו, רכותו ועבור כך שהעניק לנו את אימו ואת אחינו ואחיותינו. "אם אנחנו שוכחים את הטוב", הזהיר האפיפיור, "הלב מתכווץ". "אבל אם, כמו מרים, אנחנו זוכרים את הגדולות שהאדון עושה, אם לפחות פעם ביום אנחנו 'נרומם' אותו, אז ליבנו יתרחב ושמחתנו תגדל".
 

15 אוגוסט 2020, 15:03