האפיפיור במהלך סעודת האדון: שירות, לא תארים, הוא המדד לגְּדֻלָּה

בדרשתו במהלך סעודת האדון היומית במעון מרתה הקדושה,
הרהר האפיפיור פרנסיס בבשורת היום, בה אומר ישוע לתלמידים,
"הֶחָפֵץ לִהְיוֹת גָּדוֹל בָּכֶם יְהֵא מְשָׁרֵת שֶׁלָּכֶם, וְהֶחָפֵץ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן בֵּינֵיכֶם יְהֵא עֶבֶד לַכֹּל".
אם נעשה פשרות בזמן שאנו מנסים לחיות את הבשורה, הוא אמר, נמצא את עצמנו
בסופו של דבר רווים ברוח העולם הזה (במובן של הלך הרוח של העולם הזה),
אשר מובילה לשליטה באחרים והיא "אויב האל". לעומת זאת, ישוע קורא אותנו
לדרך של שירות.

ישוע ידע שהתלמידים, מתוך שאפתנות, התווכחו איזה מהם הוא הגדול.
האפיפיור פרנסיס הסביר שגישה זו של רצון להתקדם, של רצון להתעלות היא
"רוח העולם הזה". בחזרה אל המקרא הראשון, הוא ציין שיעקב הצדיק אומר
ש"ידידות עם העולם היא איבה לאלוהים". האפיפיור המשיך:
חרדה זו לדרך החשיבה של העולם, דאגה זו להיות חשובים יותר מאחרים,
אומרת, "לא! אני ראוי לזה, לאדם ההוא לא מגיע": זוהי דרך החשיבה של העולם,
זוהי רוח העולם הזה, ואלה אשר חיים ברוח זו, חיים בעוינות לאל.
בפסקה אחרת אומר ישוע לתלמידים, "או שאתם איתי או שאתם נגדי".
אין פשרות בבשורה, וכשמישהו רוצה לחיות את הבשורה תוך עשיית פשרות,
סופו למצוא את עצמו חי על פי רוח העולם הזה, המחפשת תמיד לעשות פשרות
על מנת לטפס גבוה יותר, לשלוט, להיות גדול יותר.

קִנְאָה: תּוֹלַעַת המובילה אותך להרוס אחרים

כל כך הרבה מלחמות וכל כך הרבה מריבות נובעות היישר מתוך תשוקות גשמיות, מתאוות, האפיפיור הדגיש, בהתייחס שוב למילותיו של יעקב הצדיק.
האמת היא שיש כיום הרבה מלחמות בפועל בעולם, אמר האפיפיור פרנסיס.
אך הוא שאל, "מה לגבי המלחמות בינינו, כמו השליחים הנלחמים על מי הוא החשוב ביותר?"
הוא תיאר את אלה הנגועים בדרך החשיבה של העולם, כתכליתנים השואפים תמיד
למקום גבוה יותר, להכרה גדולה יותר: זוהי רוח העולם הזה, וזה אינו דבר נוצרי.
[הם אומרים] "לא! זה תורי! עלי להרוויח יותר להשיג יותר כסף ויותר כוח".
זוהי רוח העולם הזה. ואז, [יש את] לשון הרע: רכילות. מהיכן זה נובע? מקנאה.
הקנאי הגדול ביותר הוא השטן, אנו יודעים זאת, זה נאמר בתנ"ך.[זה נובע] מקנאה.
דרך קנאת השטן נכנס הרוע אל העולם. קנאה היא תּוֹלַעַת הדוחקת בך להרוס,
לנבל פֶּה על אחרים, להשמיד אחרים.

הגדולה בכנסייה נובעת משירות

בדיון בקרב התלמידים, כל התאוות האלה היו נוכחות, אמר האפיפיור פרנסיס;
ולכן ישוע נזף בתלמידים, וקרא להם להיות משרתים לכל, ולקבל את המקום האחרון:
מיהו החשוב ביותר בכנסייה? האפיפיור, ההגמונים, המונסניורים, החשמנים, רועי הקהילות היפות ביותר, הנשיאים של ארגוני עמאים? לא! הגדולים ביותר בכנסייה הם
אלה המקבלים על עצמם לשרת את הכול, המוכנים לשרת כל אחד, לא בעלי המעמד.
וכדי לעזור לנו להבין זאת, הוא (ישוע) לקח ילד והעמידו במרכז; חיבק אותו ברכות – משום שישוע היה רך בדיבורו, היה מלא רכות – הוא אמר להם:
"כל המקבל ילד מקבל אותי". כלומר, כל המקבל את העָנָיו ביותר, המרבה לשרת.
זוהי הדרך. קיימת רק דרך אחת כנגד רוח העולם הזה:
עֲנָוָה, לשרת אחרים, לבחור במקום האחרון, לא לטפס על הסולם.

הוא המשיך, באמרו שאין צורך בפשרות, "להִתְמַקֵּחַ עם רוח העולם הזה",
משום שדרך החשיבה של העולם "היא אויב האל".

לעומת זאת, אמר האפיפיור פרנסיס, עלינו להקשיב למילות העידוד ה"מאוד חכמות" האלה שישוע אומר בבשורה: "החפץ להיות ראשון, עליו להיות האחרון והמשרת לכל".